לקוחה שאלה אותי לפני כמה זמן שאלה שלא ציפיתי לה.
היא לא שאלה איך משתמשים בבינה מלאכותית.
היא שאלה אם מותר לה בכלל להשתמש.
היא קראה כותרת בעיתון.
מייל של מאה מילים שנכתב בעזרת המחשב שווה חצי ליטר מים.
מאז היא חששה לשאול.
מאיפה הגיע המספר
המספר הזה אמיתי, במובן שמישהו באמת חישב אותו.
הוא פורסם בשנת 2024, בשיתוף של עיתון אמריקאי עם חוקר מאוניברסיטה בקליפורניה.
ההערכה שם הייתה 519 מיליליטר, כלומר בערך חצי ליטר.
מכאן הוא התגלגל לכל מקום.
לכותרות, לפוסטים, לקבוצות וואטסאפ.
מה שקרה אחר כך
הנה החלק שכמעט אף אחד לא סיפר.
אותו חוקר בעצמו חזר בו מהמספר.
הוא אמר מאז שההערכה מיושנת.
היום הוא מעריך כ-15 מיליליטר.
זה בערך כף מים, לא חצי ליטר.
גוגל פרסמה מדידה משלה על הכלי שלה.
היא הגיעה ל-0.26 מיליליטר לשאלה.
זה בערך חמש טיפות.
מ-519 מיליליטר לכף מים.
אותו חוקר, אותו נושא, מדידה מדויקת יותר.
איפה הבעיה כן קיימת
אני לא רוצה למכור לכם תמונה ורודה.
יש כאן בעיה אמיתית, היא פשוט לא נמצאת אצלכם.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שצריכת החשמל של מרכזי המחשבים בעולם תוכפל עד שנת 2030.
גוגל לבדה דיווחה על כ-30 מיליארד ליטר מים בשנה אחת.
הבעיה קיימת ברמת התעשייה.
היא לא נמצאת בשאלה הבודדת שאתם שואלים.
זה כמו להרגיש אשמים על כוס מים שמזגתם, בזמן שבצינור הראשי ברחוב יש נזילה.
הכוס שלכם היא לא הסיפור.
הסיפור האמיתי כאן הוא לא על מים.
הוא על מה שקורה לכותרת אחרי שהיא מתפרסמת.
המספר המפחיד עשה סיבוב בעולם, התיקון כמעט לא זז.
לכן כשכותרת גורמת לכם להפסיק לעשות משהו, שווה לבדוק אם מישהו כבר תיקן אותה.
פותרים לבד, בקצב שלכם, בלי טכנאי.



